×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
מיכה ד׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וְהָיָ֣ה׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים יִ֠הְיֶ֠ה הַ֣ר בֵּית⁠־יְהֹוָ֤הי״י֤ נָכוֹן֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֥א ה֖וּא מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ עָלָ֖יו עַמִּֽים׃ (ב) וְֽהָלְכ֞וּ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל⁠־הַר⁠־יְהֹוָ֗הי״י֗ וְאֶל⁠־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיוֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹֽרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (ג) וְשָׁפַ֗ט בֵּ֚ין עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים וְהוֹכִ֛יחַ לְגוֹיִ֥ם עֲצֻמִ֖ים עַד⁠־רָח֑וֹק וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹתֵיהֶ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽא⁠־יִשְׂא֞וּ גּ֤וֹי אֶל⁠־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא⁠־יִלְמְד֥וּן ע֖וֹד מִלְחָמָֽה׃ (ד) וְיָשְׁב֗וּ אִ֣ישׁ תַּ֧חַת גַּפְנ֛וֹ וְתַ֥חַת תְּאֵנָת֖וֹ וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד כִּי⁠־פִ֛י יְהֹוָ֥הי״י֥ צְבָא֖וֹת דִּבֵּֽר׃ (ה) כִּ֚י כׇּל⁠־הָ֣עַמִּ֔ים יֵלְכ֕וּ אִ֖ישׁ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהָ֑יו וַאֲנַ֗חְנוּ נֵלֵ֛ךְ בְּשֵׁם⁠־יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵ֖ינוּ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ (ו) בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם⁠־יְהֹוָ֗הי״י֗ אֹֽסְפָה֙ הַצֹּ֣לֵעָ֔ה וְהַנִּדָּחָ֖ה אֲקַבֵּ֑צָה וַאֲשֶׁ֖ר הֲרֵעֹֽתִי׃ (ז) וְשַׂמְתִּ֤י אֶת⁠־הַצֹּֽלֵעָה֙ לִשְׁאֵרִ֔ית וְהַנַּהֲלָאָ֖ה לְג֣וֹי עָצ֑וּם וּמָלַ֨ךְ יְהֹוָ֤הי״י֤ עֲלֵיהֶם֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן מֵעַתָּ֖ה וְעַד⁠־עוֹלָֽם׃ (ח) וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל⁠־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת⁠־צִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵּאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (ט) עַתָּ֕ה לָ֥מָּה תָרִ֖יעִי רֵ֑עַ הֲמֶ֣לֶךְ אֵֽין⁠־בָּ֗ךְ אִֽם⁠־יוֹעֲצֵךְ֙ אָבָ֔ד כִּֽי⁠־הֶחֱזִיקֵ֥ךְ חִ֖יל כַּיּוֹלֵדָֽה׃ (י) ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת⁠־צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽי⁠־עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד⁠־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהֹוָ֔הי״י֔ מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ׃ (יא) וְעַתָּ֛ה נֶאֶסְפ֥וּ עָלַ֖יִךְ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים הָאֹמְרִ֣ים תֶּחֱנָ֔ף וְתַ֥חַז בְּצִיּ֖וֹן עֵינֵֽינוּ׃ (יב) וְהֵ֗מָּה לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהֹוָ֔הי״י֔ וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה׃ (יג) ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת⁠־צִיּ֗וֹן כִּֽי⁠־קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהֹוָה֙י״י֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כׇּל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (יד) עַתָּה֙ תִּתְגֹּדְדִ֣י בַת⁠־גְּד֔וּד מָצ֖וֹר שָׂ֣ם עָלֵ֑ינוּ בַּשֵּׁ֙בֶט֙ יַכּ֣וּ עַֽל⁠־הַלְּחִ֔י אֵ֖ת שֹׁפֵ֥ט יִשְׂרָאֵֽל׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) יהיה הר בית י״י נכון בראש ההרים – כנגד שאמר למעלה והר הבית לבמות יער (מיכה ג׳:י״ב), חזר ואמר כאן יהיה הר בית י״י נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו אליוא – במקום שעבדו שם הגוים את אלהיהם על ההרים ועל הגבעות1 עכשיו ימאסון איש את אלהיו. (ב) ואמרו – בליבם.
לכו ונעלה אל הר י״י {ו}⁠אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה – תצא לשון הווה הוא.
(ג) ושפט בין עמים רבים – ושפט בין כל העמים הקב״ה עד מרחוק.
לאיתים – קולטריש בלעז.
למזמרות – שרפש בלעז.
(ו-ז) אוספה הצוליעה – ארפא הצוליעה, כמו: ואספתו מצרעתו (מלכים ב ה׳:ו׳). היא כנסת ישראל הצוליעה בגלות.
והנדחה אקבצה – לפי שהיא נדחה בגלות אקבץ אותה.
ואשר הרעותי – לה כל כך בעוונה, ומלך י״י עליהם {בהר ציון} מעתה ועד עולם.
(ח) ואתה מגדל עדר עופל בת ציון עדיך תאתהמגדל – הוא בית המקדש של עדר ישראל.
עופל – הוא היכל בת ציון, והוא כמו: ויבא אל העופל (מלכים ב ה׳:כ״ד).
עדיך תאתה – עדיין אתה עתיד לבוא בכבודך הראשון.
ובאה הממשלה הראשנה – שעד שלא נחלקה מלכות בית יהודה וירושלםב היו כולן ממלכה אחת וכולן עולין לרגל בית המקדש, כמו כן יהיו עדיין כשישובו מן הגליות. וכן יחזקאל הוא אומר לא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשני ממלכות (יחזקאל ל״ז:כ״ב).
(ט) עתה למה תריעי ריע – אבל עתה כל זמן שאתה בגלות למה אתה מתחברת לאומות, למצרים ולאשור ולכשדים לעבוד עבודה זרה שלהן.
המלך אין בך אם יועצך אבד – בתימה, אם אין לך מלך ויועץ שֶיעזור לך, אתה הולך למלכי האומות לעזרה, בשביל כך אחזיקך חיל כיולדה.
(י) חולי – טרימרלא בלעז.
וגוחי – דקלינטי בלעז. וגוחי – כמו הגוחה לרשות הרבים (בבלי מועד קטן ז׳.).
תצאי מקריה – מקריית ירושלם.
(יא) האומרים תחנף – שהם חניפים ורשעים, לפיכך תחזינה עינינו בְמפלת ציון. (יב) כי קיבצם כעמיר גורנה – אשור שֶהגלה את ישראל שלש גליות, והיה למוד לבוא עליהן, והוא לא ידע שהקב״ה חשב עליו שכשיקבצנו שם כעמיר הנקבץ בגורן לדושן שם כמו שדשין העומר והעמיר.⁠ג (יג) כי קרנך אשים ברזל – לנגח בהן האומות.
ופרסותיך אשים נחושה – לפי שתדיק בהם עמים רבים.
(יד) עתה תתגודדי בת גדוד – לאשור הוא אומר עתה תתגודדי גדודים כדי לצור את ישראל במצור. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 השוו ללשון הפסוק בדברים י״ב:ב׳.
א כן בכ״י ברסלאו 104, לוצקי 777, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״עליו״.
ב כן בכ״י ברסלאו 104, פריס 162, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777: ״וישראל״.
ג כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פרמא 2994. בכ״י ברסלאו 104 חסר ״העומר״ וכתוב רק: ״העמיר״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×